לאור השאלות שהופנו אלינו לאחרונה והערות של סטודנטיות על הקושי של המבחנים, ראינו לנכון לפרסם קצת מידע ועצות לקראת מועד הבחינות הקרוב.

המבחן אינו בודק את אורח החיים הדתי של הסטודנטית או את הרקע הדתי שלה, אלא את בקיאותה בחומר הלמוד, במקרה זה קצור שולחן ערוך “מקור החיים”. לכן יש הצדקה לשאול על דינים הקשורים בתפילה במניין, או אף על טלית ותפילין (הכוונה לשאלות ברמה כללית ולא פרטי פרטים). הרציונל לגישה זו, שהוא גם המנחה בד”כ בבחירת השאלות, הוא: האם הסטודנטית תיתקל בבעיות כאלו כאם או כמורה בכיתת בנים. ההנחה הבסיסית של קיום בחינות בקיאות היא כי מי שזוכרת פרטים שלמדה במכוון לקראת בחינה, אולי תשכח חלק מהם בעתיד, אבל אם תיתקל בסיטואציה מסוימת תזכור שיש בעיה הלכתית בעניין זה, ואז תדע היכן לחפש את הפרטים ולרענן את זיכרונה. לעומת זאת, מי שמעולם לא למדה בעיון את הנושא, אפילו לא תדע שיש כאן בעיה הלכתית.

על פי מהותו של מבחן בקיאות, הבנוי ברובו בשיטה של שאלות סגורות או סגורות למחצה, ועל פי המטרות שהוצגו לעיל, ניתן לשער את אופי השאלות בבחינה, לכן כדאי לשים לב בעת הלימוד לפרטים הבאים, עליהם אתן עשויות להישאל.

1. כללים הלכתיים המשפיעים על פרטי הלכות.
    (כגון: מעלין בקודש וכו’, מברך עובר לעשייתן. ניתן לזהות כללים אלו כאשר הם בתוך מרכאות או כאשר חוזרים מספר פעמים בסעיפים עוקבים).
2. מושגים מרכזיים הנוגעים לנושא. (חלק מהם תתבקשי להגדיר/להסביר במילים שלך כגון: מפטיר, מעין שבע).
3. הלכות תפילה העוסקות במי שטעה או שכח קטע מסוים, כיצד ינהג.
4. הלכות העוסקות בחילופי מנהגים בין העדות.
5. הלכות הנוגעות לנשים, או הלכות הנוגעות לילדים.

מעט עצות כיצד להתכונן לבחינה

1.  אין טעם לקרוא בבת אחת פרקים רבים, הדרך האופטימלית היא לקרוא מדי יום כמה סעיפים באותו נושא או פרק קצר. לשחזר בע”פ את פרטי ההלכות, או העקרונות שהוזכרו בו. למחרת לרפרף שוב על ההלכות ולהמשיך לקטע הבא.
2. מאוד מומלץ לרשום לעצמך הערות או הפניות עם מראה מקום, למשל:
   שכח “יעלה ויבוא” בר”ח עמ’ 195 סעיף ח-ט.

• כמורה, את יודעת בוודאי, שדרך טובה להגדיר עניין, היא לחבר לו שאלות. גם כאן תוכלי לנסות את כוחך וכעבור ימים אם לא תזכרי את התשובה לפחות רשמת לעצמך מראה מקום בו תוכלי לעיין שוב.

בחינות הבקיאות מתקיימות רק במועדים הקבועים.
בכל מועד ניתן להיבחן רק על יחידה אחת.

בברכה,
יהודית פריש