השריקה

השריקה מאת ד”ר ענת עין גדי וקירה קגנוביץ
בכל שנה מתלבטות הגננות והמורות כיצד להציג את סיפור השואה הקשה משאת לגיל הרך.
כותבות הספר שמעו מד”ר נורית רונן סיפור עדות של אמה ששרדה את השואה.
ד”ר עין גדי וקגנוביץ החליטו לעבד סיפור זה, על מנת שהסיפור יהווה כלי חינוכי ודידקטי ללימוד זיכרון השואה בגן הילדים ובבית הספר היסודי. הסיפור – השריקה אמיתי וכך גם שמות הדמויות.
הסיפור מתאר קשרי משפחה הדוקים בין אח ואחות בזמן המלחמה, אהבה, פרידה, ותקווה. בסוף המלחמה אמה של נורית שמעה כי ישנם ניצולים במחנה המעבר הסמוך. מלאת תקווה יצאה למצוא את אחיה, היא התלוותה במסעה לג’יפ של חיילים מכוחות הברית. במקום אליו הגיעה היה בית חולים גדול והומה אדם. לפתע נזכרה בשריקה המשפחתית. בני המשפחה נהגו לשרוק אחד לשני, כשהגיעו הביתה או בשעת מצוקה. היא הסתובבה סביב הבניין הגדול ושרקה את אותה השריקה. לאחר זמן קצר שמעה מהבניין את אותה השריקה. היא רצה לעברה ומצאה את אחיה. המפגש בניהם היה מרגש ושניהם עלו ארצה לארץ ישראל.