ארץ גשרים רבים

ספר מיוחד ופורץ דרך, המביא את סיפור משפחתה של המחברת, מתוך דגש והתמקדות בהוריה, יהודים הולנדיים נאמנים לדתם ולארצם – שנשארו בחיים למרות כל הניסיונות הנאציים להשמידם. הספר מביא סיפור ריאליסטי ונוקב, המתאר את חייהם של הוריה ובני משפחותיהם תחת הצללים העולים מגרמניה הנאצית שלפני המלחמה, החרדות מפני מלחמה וכיבוש, מאבקי ההישרדות תחת המגף הנאצי בהולנד ועד השחרור – במסתור בבתיהם של שכניהם ההולנדיים האדוקים ויראי השמיים ומקדשי צלם האדם באשר הוא, המסכנים את חירותם ואת חייהם לטובת זרים. הספר מתאר, בהסתכלות ישירה ואמינה, גם את החיים אחרי המלחמה, בבית הוריה של המחברת בכפר בהולנד, בצללי חוויית החיים במסתור שכניהם ההולנדיים, הברחת שתי בנותיהם הפעוטות למשפחות הולנדיות זרות מאמצות, ואובדן כל בני משפחותיהם שצייתו למכונת ההשמדה הנאצית ולא צללו למסתורים. הספר מביא, אולי לראשונה בז’אנר ‘ספרי השואה’, בגוף ראשון ובשפתם המקורית, את דבריהם של הנספים עצמם, המספרים את סיפור דעיכתם, אובדן התקווה והשמדתם, בקולות מצמררים ומהדהדים. הספר פותח לשתיים מדודותיה של המחברת את פיותיהן, והן פונות ומספרות בגוף ראשון את סיפור חייהן, אך בעיקר את סיפור מותן. במובן זה הספר מגשים בדרך מעוררת השתאות את המסע במכונת הזמן: מישראל להולנד לתאי הגזים בסוביבור וחזרה. גם הוריה של המחברת שעברו מן העולם לפני שנים רבות, זוכים להזדמנות מופלאה לספר את סיפורם ואת סיפור נפשם הדואבת בשפתם ובגוף ראשון. את הסיפור כולו עוטף המסע הפנימי המיוחד של המחברת שנהרתה מייד לאחר שחרור הוריה מהמסתור שצללו בו, דרך חייה תחת צללי כאבי הנפש של הוריה וההאשמות ההדדיות ביניהם, ועד לימים אלה, שבהם היא ראשת משפחה גדולה, שורשית ומאושרת, היוצאת למסע לגילוי ושחרור אישי בהולנד, ארץ אבותיה. טומי בן, העורך.

על המחברת – בלה רות סמואל טננהולץ בלה רות סמואל טננהולץ נולדה בכפר קטן בהולנד כעשרה חודשים לאחר השחרור מהכיבוש הנאצי, לזוג הורים בני המקום שהסתתרו יחד בבתיהם של הולנדים כפריים, אמיצים ובני תרבות ומוסר אנושי חסר פשרות. בלידתה קיבלה את השם בלה בטסי מרחריט, לזכרן ולכבודן של דודותיה, בלה פחרך ובטסי סמואל, שלא שבו מסוסיבור. רות נישאה לפרי, יהודי אמריקאי, ושני ילדיהם הראשונים נולדו בניו יורק. בשנת 1969 עלתה עם משפחתה לישראל ממניעים ציוניים ומחיבור עמוק לעמה, לתרבותה ולאמונתה. בישראל התברכה בעוד ארבעה ילדים צברים, נטולי שאלות ותהיות זהות, כהוכחה וכהגשמה עבורה לגאולת העם ותחייתו בארצו. מששת ילדיה צמחה משפחה מפוארת, ענפה, יקרה ואהובה, עם כלות, חתנים, נכדים ואפילו נין ראשון מתוק, המבשר עבור רות את נצחיות זרע משפחתה ועמה – למרות עמלק וכניצחון מוחלט עליו. רות קיבלה מאביה עמוד שדרה מוסרי ברור ונטול ספקות, ערכים של אהבת אדם ומשפחה, מסירות, משימתיות ונטילת אחריות, וגם כישרון ואהבת כתיבה ולימוד שפות – וכל אלה משמשים נר לרגליה ומצפן לדרכיה. שנים רבות עבדה רות כמורה לאנגלית בעלת רישיון הוראה בבית ספר תיכון בקריות. רק בגיל 48 החלה ללמוד לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה. בתוך עשר שנים סיימה את התואר הראשון, את התואר השני ואת הדוקטורט שלה בנושא: השפעת השואה בספרות – כולם בהצטיינות ובהצטיינות דיקן. בשנת 1992 זכתה בפרס בין-לאומי על שלושה שירים שכתבה, ובעקבותיהם יצא לאור ספר שיריה Building Blocks (הוצאת ‘תמוז’, תל-אביב). רות כותבת ומפרסמת מאמרים רב-תחומיים שבהם היא משלבת את תחומי ההתעניינות שלה בספרות אנגלית, שואה והיסטוריה של עם ישראל.