כיצד שואלים, כיצד חושבים וכיצד משיבים? – בהוראה רב-ממדית מודעת במקצועות ההומניסטיקה

הספר “כיצד שואלים, כיצד חושבים וכיצד משיבים?” מלמד לשאול שאלות ולחשוב, כדי להשיב תשובות. שלושת המושגים הללו הם שלושה אספקטים של אחדות אחת, ובכל תשובה, בכל מצב ובכל חוויה טמונות השאלות המיוחדות להם. החשיבה היא דו-סטרית, ומובילה מן השאלה אל התשובה, אך גם מן התשובה ניתן לפענח את השאלה. העולם הוא חידה שתשובתה בתוכה, והשביל שביניהם מוביל לשני הכיוונים. מצער שדרכי החשיבה שהן גם דרכי שאלה, לא נלמדו דרך שיטה בצמוד למקצועות הלימוד במערכת החינוך. הספר כולל מספר מערכות של שאלות על-פי מושגי החשיבה, וכן על-פי שיטות מיון אחרות כגון שאלות רחבות וצרות, סגורות ופתוחות, שאלות מפתח ושאלות ציר, שאלות של בעד ונגד, של סיבות ותוצאות ועוד.
כן נוספה מערכת של מיון חדש, על-פי יסודות הספרות ועקרונותיה, כגון המטאפורה, המטונימיה, הסמל, הסונטה, האידיליה, האפוס, הדמויות, העלילה, הריתמוס, החרוז ועוד. על כל אלה נבנו שאלות הולמות, והחשיבה כוונה מן השאלה ומן הצורה אל התשובה ואל המשמעות. לכל הקטגוריות הללו הוצמדו קטגוריות מקבילות של תשובות. תלמידים ואף בוגרים נדרשים לעיתים להשיב “תשובה מעמיקה”, אך הם מתקשים במשימה, מפני שלא למדו את דרכי ההעמקה. ספרנו משתדל לתת הסבר לטיב התשובה החסרה, השלמה, המלאה, והמעמיקה. על בסיס רחב ורב צדדי זה נבנתה בסוף הספר דרך ההוראה הרב-ממדית המודעת. בספר תרגילים רבים מן הספרות, מן המקרא ומן האגדה.

על המחבר
פרופ’ דב לנדאו משארית הפלטה, מניצולי ברגן בלזן וטרזינשטדט ומאסירי מחנות קפריסין. לאחר השירות הצבאי בצה”ל עבד כמורה בחינוך היסודי, התיכון והגבוה. למד באוניברסיטת בר-אילן תנ”ך, פילוסופיה, פסיכולוגיה וספרות, ובאוניברסיטת גטה בשטרסבורג צרפתית ותולדות האמנות. בעבר, מפקח ארצי בחינוך הדתי, להוראת ספרות ולשון. מרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ אורח באוניברסיטת ליון צרפת, ובאוניברסיטת פייץ’ בהונגריה. שמש כראש המחלקה לספרות השוואתית, פרופ’ מן המניין ופרופ’ אמריטוס לספרות עברית וכללית באוניברסיטת בר-אילן. חיבר עשרה ספרים, חוברות לימוד ומאות מאמרים בנושאי ספרות, אמנות, חינוך, יהדות ותרבות.

למען החינוך לא אחשה – הזעקה על זניחת החשיבה בחינוך ובהוראה

כל חשיבה היא פעולה, שבה משווים דבר אחד אל הרקע או אל דבר אחר זולתו. אנו חושבים על שולחן רק אם אנו רואים אותו על רקע החדר, או על רקע שולחנות אחרים. כל אופני החשיבה המוגדרים בתחום הלוגיקה בנויים אם כן בדרך זו או אחרת על השוואה.
הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, כגון מיון או דירוג של דברים, יישום מיומנויות ושימוש בהן לחומרים חדשים, השוואה שיטתית בין דברים, הבדלה בין רעיון לחוויה, בין נושא לתוכן, בין שאלה לבעיה, בין תוצאה לתכלית, בין עובדה להשערה, בין ניגוד לסתירה, בין אינדוקציה לדדוקציה, בין מיון לדירוג, בין אנליזה לסינתזה, בין קל-וחומר, בניין אב, הקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה, בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה, הם תנאי מוקדם לכל למידה. לזה מתוספת הכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה (מטאפורה, דימוי, אירוניה, פרדוקס, אפוס ליריקה וכדומה) ליווי כל אלה בהגדרות, בהסברים, בקטעי פרשנות וביקורת, ובטקסים להשוואה, מקנה ללמידה את האופי הרב-ממדי. לפי זה תיאורה של הלמידה הרב-ממדית במשפט אחד ייראה כדלקמן: על המורה לגלות את החידה (התעלומה) המהותית והרוחנית הנסתרת של הטקסט, להציגה לפני הכיתה, ולאחר מכן להיעזר בשאלותיו במושגי החשיבה הלוגית ובמונחי היסוד של הספרות ולהביא את התלמידים במהלך השיעור לפענוח מודע של חידת הטקסט, שלעיתים הוא אף מגלה שמץ מחידת העולם ומחידת רוח האדם.

על דרכי הפרשנות

על הספר: לקראת סוף תשס”ו יצא לאור ספרו החדש של פרופ’ דב לנדאו על דרכי הפרשנות ועל עקרונותיה, מבהיר את מהותה של הפרשנות ואת עקרונות היסוד שלה. חשיפה של משמעויות הטקסט היא הפירוש שלו לקורא ולעולם כולו.
זה אולי הדבר שמספרים בשם ניטשה: “הטקסט אינו קיים, מה שקיים הוא רק הפירוש”. תרבות ישראל היא תרבות של פרשנות. המשנה מפרשת את התורה, הגמרא את המשנה, רש”י תוספות ושאר הראשונים מפרשים את הגמרא. הפרשנים והפילוסופים מפרשים בדבריהם את כל הטקסטים שקדמו להם.
המחבר רואה בחשיבה הלוגית על מושגיה, על אופניה, על תהליכיה ועל עקרונותיה, כלים של הפרשנות. ההשוואה, האנליזה, הסינתיזה, האינדוקציה, הדדוקציה, ההגדרה, המיון, הדירוג ודומיהם הם אופני הפירוש העיקריים. אופנים אלה יחד עם אופני הפירוש הנפוצים האחרים, וכן יחד עם השיטות העתיקות והחדישות של הפרשנות זוכות לעיון, להערכה ולביקורת. הכרת המושגים, האופנים התהליכים והעקרונות והדגמת דרכי השימוש בהם לשם פירוש הטקסטים ולשם פירוש ההוויה הן המטרה העיקרית של הספר הזה.

הספר חשוב לכל קורא משכיל בכלל ולמורים בפרט. הספר על דרכי הפרשנות ועל עקרונותיהן. נוגע במהות החינוך, ההוראה והדידקטיקה, ועונים לצרכיו המידיים של המורה. להלן רמזים לחשיבות הספר לחינוך ולהוראה. הטקסט לכשעצמו איננו אלא רצף של סימנים. בקוראנו את הכתוב, אנו מעניקים משמעות לסימנים לאותיות למילים ולפסוקים. בלי פרשנות זו אין לטקסט קיום משמעותי בממשות. לפי זה רק הפרוש מגיע לתודעתנו. ייחודה של התרבות העברית הוא היותה תרבות של פרשנות. הקב”ה התבונן בתורה וברא את העולם. מכאן ברור שהתורה היא היסוד הרוחני, התיאורטי והתנאי לעולם הממשות, וזוהי גישה אידאליסטית בטהרתה. המשנה ופרשני התורה הם פרוש לתורה, הגמרא היא פרוש למשנה, כל ספרות הראשונים והאחרונים הם פרוש לגמרא, ואפילו את הספרות המודרנית על כל השוני שבה אפשר לראות כפרוש לעולם ולטקסטים הקודמים לה.
עם כל זה לא כל הפרושים הם לגטימיים. במשפט הטאוטולוגי עגנון הוא עגנון אנו רק עושים רושם כאילו אנו מפרשים, וכאילו אנו אומרים משהו, אבל באמת אין במשפט זה כל תוספת מידע ביחס לנושא המשפט. הפסוק עגנון הוא עגנון הוא אמת ללא ספק, אבל מבחינה פרשנית הוא ריק לחלוטין וחסר כל ערך כי אין הוא אומר דבר חדש על הנושא, והרי אין לך אדם שאינו יודע ש-עגנון הוא עגנון.
עקרון זה ואחרים הנידונים בספר, הנם מהותיים לחשיבה האנושית, ולכן כל מורה חייב להכיר אותם, ואף להעבירם לתלמידיו. התמצאות בעקרונות אלו היא תנאי לכל תקשורת ברורה ומובנת בין בני אדם. הספר שלפנינו מטפל גם בדרכי הפרשנות היהודיים והיווניים, בעתיקות ובחדשות. הוא דן בקשרים שבין דרש, פשט ואמת, בדיוקים, בסמוכין, בהגדרות ובהקשים, באנליזה, בסינתיזה, באינדוקציה, במיון ובדירוג. הוא דן בפרשנות הביוגרפית, בזו של תולדות הרוח, בסטרוקטורליזם, באקספרסיוניזם, באקסיסטנציאליזם, בפרשנות של הלשון הפיגורטיבית והאינטרטקסטואלית, ומגיע עד הדקונסטרוקציה והפוסט מודרניזם. הוא מטפל ברוב גווני החשיבה העתיקה והמודרנית ששמשו את האנושות לשם פרוש טקסטים ולשם פרוש ההוויה. קשה לנו מאוד לתאר לעצמנו את עבודתו של מורה בלי להכיר עקרונות אלו.
הספר הקודם כיצד שואלים, כיצד חושבים וכיצד משיבים רואה את השאלה, את החשיבה ואת התשובה כאחדות אחת הפותרת את חידת הטקסט ואת חידת העולם. הוא מציע למורה מספר טקסונומיות מפורטות ההולמות את גווני השאלות ואת השימוש בהן. בעשותו כן הוא מגלה את הקשרים בין סוגי השאלות לדרכי החשיבה הלוגיות. לכל אלה הוא מציע גם דרכים הולמות, כדי להשיב על השאלות. כן הוא מציע תיאוריה לשם דירוג לוגי של התשובות. לעתים אנו מבקשים מתלמידינו להשיב תשובות מעמיקות בלי שלימדנום כיצד לעשות דבר זה (ומי בכלל יודע טיבה של תשובה מעמיקה?). ספרנו משתדל למלא את הפערים הללו שבין תביעותנו ליכלתו של התלמיד.
לאור תגובותיהם של מורים ושל ראשי מוסדות לספרים אלה, מצאנו לנכון להעיז ולהציע למוסדות החינוך, בנוסף ללימוד הקונצפציה והמעשה שבספרים, לרכוש עותקים, כדי להעניקם כפרס למצטינים, ולשם חלוקה בין המסיימים של המוסד. למורה העובד בשדה ההוראה מוצע בזה להכניס ספרים אלה לספריתו. בדרך זו יגיעו הספרים ליעודם, ויוכלו להשפיע על דרך החשיבה של התלמידים.

על המחבר: פרופ’ דב לנדאו משארית הפלטה, מניצולי ברגן בלזן וטרזינשטדט ומאסירי מחנות קפריסין. לאחר השירות הצבאי בצה”ל עבד כמורה בחינוך היסודי, התיכון והגבוה. למד באוניברסיטת בר-אילן תנ”ך, פילוסופיה, פסיכולוגיה וספרות, ובאוניברסיטת גטה בשטרסבורג צרפתית ותולדות האמנות. בעבר, מפקח ארצי בחינוך הדתי, להוראת ספרות ולשון. מרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ אורח באוניברסיטת ליון צרפת, ובאוניברסיטת פייץ’ בהונגריה. שמש כראש המחלקה לספרות השוואתית, פרופ’ מן המניין ופרופ’ אמריטוס לספרות עברית וכללית באוניברסיטת בר-אילן. חיבר עשרה ספרים, חוברות לימוד ומאות מאמרים בנושאי ספרות, אמנות, חינוך, יהדות ותרבות.

• למה ללמוד אצלנו? כי שאנן – מכללה דתית לחינוך ולהוראה, ברמה אקדמית גבוהה היחידה בצפון • • למה ללמוד אצלנו? כי שאנן – מכללה דתית לחינוך ולהוראה, ברמה אקדמית גבוהה היחידה בצפון •

כל הדלתות פתוחות בפניכם (תחומי הלימוד במכללה)

מה כדאי לי ללמוד?

תואר ראשון

הכשרה להוראה ותעודת הוראה .B.Ed

תואר שני

.M.Ed בחינוך והוראה

המרכז ללימודים מתקדמים

פיתוח מקצועי והסבה אקדמאים להוראה

חוגים

מסלולים

מסלולים

תוכניות מיוחדות

מדרשות / בית מדרש נשים

"נחיתה רכה" – (סטאז')
היחידה להתמחות וכניסה להוראה

צרו איתנו קשר

הסתרת תמונות

ההרשמה לשנה"ל תשפ"ד בעיצומה!

מלא/י את הפרטים וניצור איתך קשר בהקדם: