הנחיות להגשת מאמרים לפרסום ב"מדע והשכל: כתב עת למדעי היהדות"
א. יש להגיש את המאמר בשפה העברית בקובץ Word המצורף להודעת דואר אלקטרוני אל העורך בכתובת: maddavehaskel@gmail.com
ב 1. יש לצרף לכל מאמר דף נפרד המפרט את שם המחבר, עיסוקו המחקרי, מעמדו ושיוכו האקדמיים, כתובת הדוא”ל שלו, שמות של ארבעה לקטורים פוטנציאליים לבדיקת המאמר, והצהרת מקוריות וראשוניות. מצ”ב קובץ למילוי (יש לשלוח אותו לכתובת המייל של המערכת ביחד עם המאמר).
ב 2. כותבים המעוניינים להציע מאמר שהתפרסם בשפה אחרת ל’מדע והשכל’, יכולים לעשות זאת בתנאי שינמקו את בקשתם בחלק המופיע תחת הצהרת המקוריות והראשוניות.
ג. לכל מאמר יש לצרף תקציר בעברית ובאנגלית (לרבות שם המאמר ושם המחבר באנגלית) באורך כ-250 מילים וחמש מילות מפתח בעברית ובאנגלית.
ד. היקף המאמר לא יהיה יותר מ-8,500 מילים, לרבות הערות שוליים, נספחים וכל חומר נוסף.
ה. על המאמר להיות כתוב בעברית רהוטה ותקנית.
ו 1. יש להקפיד על כללי הפיסוק, ולהימנע ככל האפשר משימוש בראשי תיבות ובקיצורים, מלבד כאלה המקובלים בספרות.
ו 2. כאשר מדובר בראשי תיבות של אישיות או מונח שיחזרו על עצמן לאורך המאמר יש לציין את השם או המונח המלא באזכורו הראשון ולצידו את ראשי התיבות ולאחריהם את שנות החיים. לדוגמה: ר’ שמעון בן צמח דוראן (להלן: רשב”ץ. 1361–1444).
ז 1. גוף המאמר יוקלד בגופן בגודל 12, ברווח שורות 1.5.
ז 2. הערות שוליים יוקלדו בגופן בגודל 10 ברווח שורות 1.
ז 3. גוף המאמר והערות השוליים יוקלדו בפונט David.
ז 4. פריטים באנגלית יוקלדו ב-Times New Roman.
ח 1. יש להקליד באותיות מודגשות (Bold) רק כותרות.
ח 2. במקרים חריגים ניתן לעשות שימוש בהדגשה גם בגוף בטקסט, אך להשתדל לעשות זאת כמה שפחות.
ט. הערות שוליים (מתחת לטקסט בלבד) משמשות הן להפניות ביבליוגרפיות הן להערות תוכן. את ההפניה להערות יש לציין בספרה מורמת לאחר סימני הפיסוק. מספור ההערות יהיה רצוף לאורך כל המאמר.
י 1. יש להגיש חומרים גרפיים כקבצים נפרדים באיכות טובה, ולציין היכן יש לשבצם בתוך המאמר.
י 2. חומרים הנלקחים מפרסומים אחרים ילוו באישור בעל זכויות היוצרים לפרסומם מחדש ב’מדע והשכל’. מצ”ב הסכם על שמירה על זכויות יוצרים ועל קניין רוחני (יש לשלוח אותו לכתובת המייל של המערכת ביחד עם המאמר).
י 3. אם קבלת הזכאות לפרסמם כרוכה בתשלום, הוא ישולם על ידי המחבר.
יא. כל מאמר יוגש לשיפוט. לאחר קבלת תגובותיהם של הקוראים, נודיע למחבר אם המאמר התקבל או נדחה, ואם התקבל – האם יש לתקנו לפני הדפסתו.
יב. שם מחבר המאמר לא יהיה רשום בתוך המאמר עצמו כדי שנוכל להעבירו לקוראים בעילום שם.
א. יש לוודא שהציטוטים תואמים למקורם, ולהביאם בלשונם המקורית ולא להגיהם או לתקנם (לפי הצורך אפשר להעיר על שיבוש במקור או לתקנו בסוגריים מרובעים).
ב. ציטוטים ארוכים משלוש שורות יש להזיח ולהביאם ללא מירכאות.
ג. דילוג בציטוט יסומן בשלוש נקודות בסוגריים מרובעים […]
ד. יש לכתוב מראה מקום לציטוט לאחריו ולא לפניו.
א 1. בהערות השוליים יש להוסיף הפניות ביבליוגרפיות מקוצרות שיפנו את הקוראים לרשימת מקורות שתתווסף לסוף כל מאמר.
א 2. את ההפניות המקוצרות יש לכתוב לפי המתכונת הזאת ללא קשר לשפת המקור והאם מדובר במקור ראשוני או משני: שם משפחת המחבר, שנת הפרסום, מספרי העמודים. לדוגמה: גיל תשנ”ז, עמ’ 222.
א 3. שנת ההוצאה תהיה השנה העברית בפרטים עבריים והלועזית בפרטים בשפות אחרות. במקרים בהם ישנו פריט עברי שבו נזכרת רק שנה לועזית על הכרך, יש לציין אותה.
הערה: בהפניה עוקבת לאותו מקור ניתן לרשום “שם” ומספרי העמודים.
ב. בסוף כל מאמר יש להוסיף רשימת מקורות. יש לסדרם לפי סדר אלפביתי של שם משפחת המחבר ושנת הפרסום.
ג. את שאר הפרטים הביבליוגרפיים יש להוסיף לפני ההנחיות המפורטות להלן.
גיל תשנ”ז משה גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, כרך א (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשנ”ז).
לצרוס-יפה 1992 Hava Lazarus-Yafeh, Intertwined Worlds: Medieval Islam and Bible Criticism (Princeton: Princeton University Press,
1992).
אלבירוני 1954 محمد بن أحمد ٱلبيروني، كتاب قانون المسعودي (حيدر آباد: مطبعة مجلس دائرة المعارف العثمانية، 1954).
רצהבי תש”ן יהודה רצהבי, “מגילת ‘תענית צדיקים’ במקור ערבי,” סיני קו (תש”ן), עמ’ א–יא.
אוברמן 1941 Julian Obermann, “Koran and Aggada: The Events at Mount Sinai,” American Journal of Semitic Languages and Literature 58 (1941), pp. 23–48.
שמש תשנ”ו חנה שמש, “‘אלרד עלא אבן אלנגרילה’,” בתוך חוה לצרוס־יפה (עורכת), סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות: היהודים בקרב שכניהם המוסלמים
פאוארס 1986 David Powers, “Reading/Misreading One Another’s Scripture: Ibn Ḥazm’s Refutation of Ibn al-Naghrīla al-Yahūdī,” in William M. Brinner and Stephen D. Ricks (eds.), Studies in Islamic and Judaic Traditions 2: Papers Presented at the Institute for Islamic-Judaic Studies (Atlanta, GA: Scholars Press, 1986), pp. 109–121
סמברי תשנ”ד ספר דברי יוסף לר’ יוסף ב”ר יצחק סמברי: אלף ומאה שנות תולדה יהודית בצל האסלאם. יוצא לאור על-פי כתבי-ידות ודפוסים ראשונים עם מבוא, הערות ומפתח מאת שמעון שטובר (ירושלים: מכון בן צבי, תשנ”ד).
ת”י תשל”ד התרגום הארמי המכונה תרגום יונתן בן עוזיאל: על חמשה חומשי תורה, העתק מכ”י לונדון, בריטיש מוזיאום ADD 27031. מהדורת דוד רידר (ירושלים: דפוס סלומון, תשל”ד).
בנימין מטודלה 1907 The Itinerary of Benjamin of Tudela: Critical Text, Translation and Commentary by Marcus Nathan Adler (London: Oxford
.(University, 1907
ישפה וסימון 2007 Uriel Simon and Raphael Jospe, “Ibn Ezra, Abraham ben Meir,” Encyclopaedia Judaica (2nd Edition), 22 vols. (Detroit: Macmillan
.Reference 2007), vol. 9, pp. 665–672
פנטון 2010 Paul Fenton, “Maimonides, David ben Abraham,” Encyclopedia of Jews in the Islamic World, 5 vols. (Leiden: E.J. Brill, 2010), vol. 3,
.p. 312
מקרא: הפרקים והפסוקים יסומנו באותיות ללא גרשיים.
למשל: בראשית יב, ו; מלכים ב י, ח
ספרות חז”ל:
משנה ברכות א, ב
בבלי שבת יא, א
ירושלמי תענית כג, ב (ד:ה)
בראשית רבה לב, ב
הברית החדשה: מעשי השליחים ד, 8
הקוראן: ק. 2:17 (ק = קוראן. 17 מספר הסורה. 2 מספר הפסוק).